|
חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959
אפלפלד זר, עורכי דין ועורכי פטנטים 28/10/2003 13:40:51 פרק ראשון: ארגון השירות 1. הקמת שירות התעסוקה מוקם בזה שירות התעסוקה שיפעל במסגרת חוק זה והתקנות לפיו. 2. תחום פעולתו של השירות שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו; הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות שירות תעסוקה שהוקמו לפי חוק זה וישתף פעולה עם גופים אחרים בעניני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע. כן יעסוק שירות התעסוקה בייעוץ לנערים דורשי עבודה בבחירת מקצוע והכוונתם לעבודה מתאימה ויקיים מעקב אחרי השמתם בעבודה והתמדתם בה. 3. אי-התערבות ביחסי עבודה ותנאיה יחסי עבודה ותנאי עבודה אינם בסמכותו של שירות התעסוקה, והוא לא יתערב באלה. 4. השירות - תאגיד שירות התעסוקה הוא תאגיד וכשר לרכוש ולהעביר כל זכות, להתחייב בכל חיוב ולהיות בעל דין או צד לכל הליך משפטי או אחר. 4א. פטור ממסים לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים דין שירות התעסוקה כדין המדינה. 5. בקורת מבקר המדינה שירות התעסוקה יעמוד לבקורתו של מבקר המדינה בהתאם לסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב). 6. פיקוח שר העבודה והרווחה שירות התעסוקה יעמוד לפיקוחו הכללי של שר העבודה והרווחה. 7. סמכות שר העבודה והרווחה לפעול במקום השירות פעולה שאחת מרשויות שירות התעסוקה חייבת לעשותה על פי חוק זה או על פי התקנות או על פי התקנון האמור בסעיף 21 (להלן - תקנון השירות) ולא עשתה אותה, והפעולה היא לדעת שר העבודה והרווחה הכרחית להבטחת העבודה התקינה של השירות, רשאי השר לצוות על הרשות לעשות את הדרוש לביצוע אותה פעולה בדרך שיקבע בצו, ואם לא קיימה הרשות את הוראות הצו, רשאי השר לעשות את הפעולה בעצמו או באמצעות אדם אחר, ודין פעולה שנעשתה על ידי השר כדין פעולה שנעשתה על ידי השירות. 8. מועצת השירות הרשות העליונה של שירות התעסוקה היא מועצת שירות התעסוקה (להלן - מועצת השירות), שתתמנה על ידי שר העבודה והרווחה; 9. הרכב המועצה ופרסומו המועצה תהיה מורכבת מנציגי העובדים והמעבידים, שווה בשווה, ומנציגי הממשלה שמספרם לא יעלה על שליש של מספר חברי המועצה; הודעה על ההרכב תפורסם ברשומות. 10. מינוים של נציגי העובדים והמעבידים נציגי העובדים יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, ונציגי המעבידים לאחר התייעצות בארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר. 11. יושב ראש המועצה שר העבודה והרווחה או מי שנתמנה לכך על ידיו יהיה יושב ראש המועצה. 12. תפקידי המועצה המועצה - (1) תפקח על פעולות הרשויות של שירות התעסוקה; (2) תהיה רשאית ליזום ולהמליץ לפני השר על פעולות בתחום שירות התעסוקה; (3) תהיה רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות; (4) תמלא את שאר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה או בתקנון השירות. 13. ועדות המועצה המועצה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה. 14. הנוהל במועצת השירות המועצה, וכן ועדותיה, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבע בתקנות או בתקנון השירות. 15. המינהלה הרשות המנהלת והמבצעת של שירות התעסוקה היא מינהלת השירות שחבריה הם מנהל השירות, סגנו - אם נתמנה לו סגן - ונושאי המשרות בשירות שנקבעו כמשרות של ניהול על ידי השר לאחר התייעצות במועצה; מנהל השירות יהיה יושב ראש המינהלה. 16. מינוי המינהלה שר העבודה והרווחה, לאחר התייעצות במועצה, ימנה את מנהל השירות, סגנו ועובדי השירות במשרות של ניהול. 17. מינוי עובדים אחרים יתר עובדי שירות התעסוקה יתמנו על ידי מינהלת השירות במסגרת התקן שאישר שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר. 18. דרכי מינוים ותנאי עבודתם של עובדי השירות (א) מינוים של עובדי שירות התעסוקה כאמור בסעיפים 16 ו-17 יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שתחליט עליהם מינהלת השירות, באישור שר העבודה והרווחה ושר האוצר. (ב) תנאי עבודתם ושכרם של העובדים שנתמנו כאמור בסעיף קטן (א) יהיו כתנאי העבודה והשכר של עובדי המדינה, בשינויים שייקבעו על ידי שר העבודה והרווחה ושר האוצר, בהתייעצות עם מינהלת השירות. 18א. חשב השירות על אף הוראות חוק זה - (1) חשב שירות התעסוקה ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד במשרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959; (2) הממונה על חשב שירות התעסוקה יהיה החשב הכללי בלבד; (3) שירות התעסוקה לא יוציא כל הוצאה כספית ולא יתקשר בכל עסקה אלא באישור חשב שירות התעסוקה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור, לפי חוק זה או לפי תקנות השירות. 19. עובד השירות - עובד הציבור לענין החוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), התשי"ז-1957 יראו עובד השירות כעובד הציבור. 20. פעולות המנהל בשם השירות פעולה או סמכות שחוק זה, התקנות או תקנון השירות לא ייחדו אותה לכל רשות אחרת, רשאי מנהל השירות לעשותה או להשתמש בה בשם שירות התעסוקה. 21. תקנון השירות תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה תכין המועצה הצעת תקנות השירות ותביאנה לאישור הממשלה. 22. פרסום התקנון הודעה על קביעת תקנות השירות תפורסם ברשומות; העתק ממנו יהיה מצוי בכל לשכת שירות התעסוקה וכל אדם רשאי לעיין בו. 23. לשכות שירות תעסוקה השר, בהמלצת מינהלת השירות או לאחר התייעצות אתה, יקים, בצו שיפורסם ברשומות, לשכות ויקבע תחום שיפוטן, ורשאי הוא, באותה דרך, להכיר בלשכות שירות תעסוקה קיימות כלשכות שירות התעסוקה שהוקמו על פי חוק זה, וכן לבטל לשכות שירות תעסוקה או למזגן; כן רשאי השר לקבוע לשכות אזוריות ומחוזיות של שירות התעסוקה ולאחד לשכות אזוריות ללשכות מחוזיות. 24. סוגי לשכות שירות התעסוקה לשכת שירות התעסוקה יכולה להיות לכל העבודות והמקצועות או לסוג מסויים שבהם ולכל שטח המדינה או לאזור מסוים או למקום מסוים, הכל לפי שיקבע בצו לפי סעיף 23. 25. מדורים, סניפים ומרכזי רישום מינהל השירות תקים, באישור שר העבודה והרווחה, מדורים בכל לשכות שירות התעסוקה או בלשכות מסויימות, ובלבד שלא תקים מדורים לחלוקת עבודה על יסוד דתי-לאומי, וכן סניפים של לשכות שירות התעסוקה ומרכזי רישום של דורשי עבודה ושל מקומות עבודה; מדור או סניף לנוער יהיה במקום נפרד. 26. סמכות של מדור, סניף או מרכז רישום למדור, לסניף ולמרכז רישום יהיו אותן הסמכויות מסמכויותיה של לשכת שירות התעסוקה שמינהלת השירות באישור השר תעניק להם. 27. מועצת לשכת שירות התעסוקה ליד כל לשכת שירות התעסוקה תהיה מועצת לשכת שירות התעסוקה אך רשאי שר העבודה והרווחה לאחר התיעצות עם מינהלת שירות התעסוקה לקבוע מועצה אחת למספר לשכות שירות התעסוקה; סמכותה, הרכבתה, דרך הקמתה, מספר חבריה ותקופת כהונתה ייקבעו בתקנון השירות, ובלבד שבמועצות ליד לשכות שירות התעסוקה יהיו נציגי עובדים ומעבידים שווה בשווה והיושב ראש יתמנה על יד שר העבודה והרווחה. 28. ועדות למועצת הלשכה מועצת לשכת שירות התעסוקה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה. 29. הנוהל במועצת הלשכה מועצת הלשכה, וכן ועדותיה, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות. 30. מינהלת לשכת שירות התעסוקה הרשות המנהלת והמבצעת של לשכת שירות התעסוקה היא מינהלת לשכת שירות התעסוקה שחבריה הם מנהל הלשכה ונושאי המשרות בשירות התעסוקה שנקבעו בתקנון השירות כמשרות של ניהול בלשכת שירות התעסוקה. 31. פעולות המנהל בשם הלשכה פעולה או סמכות שתקנות השירות לא ייחד אותה לרשות אחרת, רשאי מנהל הלשכה לעשותה או להשתמש בה בשם לשכת העבודה. פרק שני: דרכי פעולתה של לשכת שירות התעסוקה 32. זיקת חובה (א) בחוק זה, "עובד זר" - עובד או אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל. (ב) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן אישר שירות התעסוקה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי האישור; האישור האמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית, הכל לפי החלטת שירות התעסוקה באישור שר העבודה והרווחה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע בתקנות הוראות, כללים, תנאים וסייגים בדבר מעבר של עובד זר בין מעבידים שקיבלו היתר לפי סעיף קטן (ב). (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג ששר העבודה והרווחה ושר הפנים קבעו לפי סעיף 2(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ג-1952. (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952. 33. תיווך אין כאמור בסעיף 32 כדי לגרוע מסמכותו של שירות התעסוקה לתווך בין מעבידים לבין דורשי עבודה לפי סעיף 2. 34. התניה (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע - (1) תנאים למתן האישור של שירות התעסוקה להעסקת עובד זר לפי סעיף 32, לרבות בענינים אלה: (א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר; (ב) קיום חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק; (ג) קיום הוראות לפי חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (להלן - חוק עובדים זרים); (2) הוראות בדבר חובת מעביד המבקש אישור העסקת עובד זר כאמור בסעיף 32, להגיש לשירות התעסוקה או לגוף אחר שיקבע השר דוגמת חוזה עבודה שנערך לפי סעיף 1ג לחוק עובדים זרים, שעל פיו יועסקו העובדים הזרים שלגביהם מבוקש האישור, ובדבר אי מתן היתר על ידי שירות התעסוקה, אם נוכח שנוסח חוזה העבודה אינו תואם את הוראות חוק עובדים זרים או כל דין אחר. (ב) לא קיים מעביד תנאי שנקבע לפי סעיף קטן (א) או הוראה לפי חוק עובדים זרים או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, רשאי שירות התעסוקה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל את האישור שניתן למעביד להעסקת העובדים הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעביד לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת. 35. הארכת אישור בוטל האישור להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיף 34(ב), רשאי שירות התעסוקה ליתן למעביד אישור זמני להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע שירות התעסוקה ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שירות התעסוקה שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול האישור. 35א. תחולת הוראות סעיפים 32 עד 35 יחולו רק לגבי עובד או אדם העומד להתקבל כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל. 36. הודעת הזקוקים לעובדים (א) מי שזקוק לעובד בענפי העבודה, במקצועות ובעבודות המפרטים בתוספת השניה, יודיע על כך ללשכת שירות תעסוקה שבתחום פעולתה נמצאת העבודה (להלן לשכת שירות התעסוקה המוסמכת), ורשאי הוא, אם העבודה היא ארצית, לפנות גם למינהלת השירות. "עבודה ארצית" - עבודה שמבחינת ביצועה או היקפה היא חורגת מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת, וכן עבודה שמבחינת חשיבותה בשביל הטפול בבעיות תעסוקה היא חורגת, לדעת שר העבודה והרווחה, מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת. (א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו - (1) על מי שזקוק לעובד שאינו עובד זר, לתפקיד של ניהול או של הנהלת עבודה או שנדרשת מן העובד בתפקיד הנדרש השכלה גבוהה או מידה מיוחדת של אמון אישי; (2) על עובדים או סוגי עובדים שקבע השר. (ב) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות סוגי מעבידים, אשר עם קבלת דרישה למסירת פרטים לגבי עובדים שמעביד זקוק להם ושלא חל עליהם סעיף קטן (א1) יהיו חייבים, תוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה, להמציא ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת את הפרטים הנדרשים כאמור. (ג) לשכה פרטית, כמשמעותה בסעיף 62, המורשית לפעול לפי חוק זה, זכאית לקבל על פי בקשתה מלשכה אזורית של שירות התעסוקה, את פרטי ההודעות שנמסרו לפי סעיף זה; שירות התעסוקה רשאי לגבות תשלום בעד מסירת המידע האמור, בשיעור שיקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעלות הכרוכה בכך. (ד) שר העבודה והרווחה רשאי, בתקנות, לשנות את התוספת השניה. 37. הודעה על פיטורים (א) מעביד המוסר הודעות פיטורים לעשרה עובדים או יותר או המוסר הודעות פיטורים לגביהם לנציגות העובדים - חייב למסור הודעה על הפיטורים ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת, הכל כאמור בסעיף קטן (ג). (ב) החובה המוטלת על מעביד על-פי הוראות סעיף קטן (א) תחול עליו גם אם מסר לנציגות העובדים הודעה מוקדמת בדבר כוונתו לפטר עשרה עובדים או יותר. (ג) הודעה ללשכת שירות התעסוקה על-פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תימסר - (1) אם התייחסו הודעות המעביד לפיטורי עשרה עובדים או יותר בעת ובעונה אחת - בזמן מסירת הודעות כאמור לעובדים או לנציגות העובדים, לפי הענין; (2) אם התייחסו הודעות המעביד לפיטורי עשרה עובדים או יותר שלא בעת ובעונה אחת אך בתוך חודש אחד - בזמן מסירת ההודעת כאמור לעובד העשירי או לנציגות, לגביו, לפי הענין. 38. העברת הודעות בתחום השירות נמסרה הודעה על פי סעיף 36 או 37 ללשכת שירות התעסוקה שאינה לשכת שירות התעסוקה המוסמכת, יצא מוסר ההודעה ידי חובתו, והלשכה שנמסרה לה ההודעה תעבירה ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת; לשכת שירות התעסוקה מוסמכת שקיבלה הודעה על עבודה ארצית תמסור אותה למינהלת השירות. 39. רישום דורשי עבודה כל הדורש עבודה במקצוע או בעבודה שלשכת העבודה מתווכת בהם, זכאי להירשם בלשכת שירות התעסוקה. 40. סדרי הרישום בתקנון השירות ייקבעו סדרי רישום ומסירת הודעות לפי הסעיפים 32 עד 39. 41. שליחה לעבודה (א) הרשומים בלשכת שירות התעסוקה יישלחו לעבודה לפי השיטה שנקבעה בתקנון השירות. (ב) שיטת השליחה לעבודה יכולה להיות כללית או מיוחדת למקצוע, לסוג עבודה, ללשכת שירות התעסוקה או למסור; וכן היא יכולה לכלול הוראות מיוחדות לטובה לגבי חיילים משוחררים, נכים, קשישים, או סוגים אחרים של אנשים שמצבם המיוחד מצדיק זאת. 42. איסור הפליה (א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על-ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו. (ב) אין רואים הפליה כאשר אופיו או מהותו של התפקיד או עניני בטחון המדינה מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה. (ג) בסעיף זה, "מוגבלות" - לקות כמשמעותה בהגדרה "אדם עם מוגבלות" שבסעיף 5 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. 42א. איסור פרסום מפלה לא יפרסם הזקוק לעובדים מודעה ברבים בדבר הצעת עבודה שיש בה משום הפליה כאמור בסעיף 42. 42ב. תכנית בדבר שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ויכין תכניות בדבר שילוב וקידום עניניהם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה בדרך של התאמת השירותים הניתנים על ידי שירות התעסוקה לרבות התאמת מבחנים, הדרכת עובדי שירות התעסוקה, העסקת יועצי תעסוקה המתמחים בצורכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות וכן ליווי תהליך קליטתו של אדם עם מוגבלות במקום עבודה. 43. עררים הרואה עצמו נפגע על ידי פעולת לשכת שירות התעסוקה בקשר לשליחה לעבודה, לרבות פגיעה על ידי אי קיום הוראות סעיף 42, רשאי לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה על ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה ועל החלטת ועדת ערר ניתן לערור לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר יקבעו בתקנות. 44. אי-התערבות בשביתות ובהשבתות לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה. מעביד שהעביד עובדים שובתים או מושבתים, ועובדים שעבדו במפעל שיש בו שביתה או השבתה, לא יובאו על כך בפלילים. 45. חלוקת עבודות ארציות שר העבודה והרווחה, בהתיעצות עם מינהלת השירות, יקציב ללשכות שירות תעסוקה, בהתאם לתקנון השירות, מקומות עבודה בעבודות ארציות, וכל לשכת שירות תעסוקה שהוקצבו לה מקומות עבודה כאמור תשלח רשומים בלשכה לאותן עבודות כאילו נמסרה לה הודעה עליהן על ידי אדם הזקוק לעובד. פרק שלישי: עובדים מקצועיים 46. הוכחת מקצוע בזיקה שבחובה המבקש להיות רשום בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע יוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה, אך אין הוראה זו חלה על מקצוע שבעליו חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית. 47. בוטל 48. בקשה לתעודת מקצוע המבקש תעודת מקצוע יגיש בקשה בכתב לפי טופס שנקבע בתקנות ובהתאם להוראות שנקבעו בהן. 49. מינוי ועדות מקצוע (א) שר העבודה והרווחה ימנה ועדות מקצוע, שעל פי המלצתן יינתנו תעודות מקצוע; הודעה על מינוי ועדת מקצוע ועל מענה תפורסם ברשומות. (ב) ועדת מקצוע יכולה להיות ארצית, אזורית או מקומית, למקצוע אחד או למספר מקצועות. 50. הרכב ועדת מקצוע (א) ועדת מקצוע תהיה של שלושה שהם לדעת שר העבודה והרווחה בני סמך באותו מקצוע - (1) אחד שנתמנה ליושב ראש; (2) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה באותו מקצוע; (3) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג באותו מקצוע. (ב) לא הגיש ארגון מעבידים או ארגון עובדים רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א)(2) רשאי השר למנות כחבר ועדת המקצוע אדם הנראה לו מתאים לייצג את ענין הארגון בוועדת המקצוע. (ג) לא ימנה השר חבר ועדת מקצוע כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם נמסרה לאותו ארגון תזכורת על כך, שלושים יום לפחות לפני המינוי, ובה צויין כי בדעת השר למנות חבר ועדת המקצוע בהתאם לסעיף קטן (ב). 51. המלצת ועדת מקצוע ועדת המקצוע תמליץ על מתן תעודת מקצוע, לאחר שנוכחה לדעת, על פי בחינה או בכל דרך אחרת שנקבעה בתקנות או שאושרה בכתב על ידי שר העבודה והרווחה כי המבקש הוא בעל המקצוע הנדון; ועדת מקצוע תקבע בכתב ההמלצה את דרגתו או סוגו המקצועי של המבקש. 52. הנוהל לגבי ותיקים במקצוע ועדת מקצוע תמליץ על מתן תעודות מקצוע למי שוהכיח להנחת דעתה, שעבד במקצוע לפני תחילתו של חוק זה תקופה שנקבעה בתקנות לגבי אותו מקצוע, ובלבד שביקש על מתן התעודה תוך שתי שנים לאחר תחילתו של חוק זה או תוך שנה מיום היותו תושב ישראל, הכל לפי המועד המאוחר יותר; המליצה הועדה על אדם כאמור, רשאי מי שאליו נשלח האדם לעבודה לדרוש מן הועדה שתקבע את דרגתו או סוגו במקצוע. 53. תכנית בחינות של שר העבודה והרווחה שר העבודה והרווחה רשאי - לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה במקצוע פלוני ובארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג הנוגע בדבר - לקבוע תכנית בחינות למקצוע, ומשעשה כן, יהיו הבחינות לאותו מקצוע לפי התכנית שנקבעה. 54. תכנית בחינות של הועדה כל עוד לא נקבעה תכנית בחינות לפי סעיף 53, רשאית ועדת מקצוע לערוך בחינות לפי התכנית שקבעה היא ושאושרה על ידי השר. 55. העיון בתכנית הבחינות השירות יאפשר לכל דורש לעיין בהעתק של כל תכנית בחינות, ואין חובה לפרסמה ברשומות. 56. הנוהל בועדת מקצוע ועדת מקצוע תקבע את הנוהל לעבודתה במידה שלא נקבע בתקנות, ותחליט בכל ענין ברוב דעות; באין רוב - יפסוק היושב ראש. 57. תעודות מקצוע תעודת מקצוע תיערך בטופס שיאושר על ידי שר העבודה והרווחה, תיחתם בידו או בשמו ותכלול את הפרטים שיש לרשמם בפנקס בעלי המקצוע לפי סעיף 60. 58. כוחה של תעודת מקצוע הנאמר בתעודת מקצוע ישמש הוכחה מספקת לכל ענין שבחוק זה או השייך לביצועו. 59. העתקים ואגרות (א) על אף האמור בסעיף 72 מותר לדרוש תשלום אגרה בעד העתק של תעודת מקצוע שניתן בנוסף להעתק הראשון. (ב) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקבוע בתקנות אגרה בעד בחינת מקצוע לפי פרק זה, אם לכלל הנבחנים ואם לסוגי נבחנים או סוגי מקצועות; תקפן של התקנות יהיה לשנתיים אלא שוועדת העבודה והרווחה רשאית להאריכן מדי פעם לתקופה נוספת שתקבע ושלא תפחת משנתיים. 60. פנקס בעלי מקצוע ינוהל פקנס בדבר תעודת מקצוע שניתנו לפי חוק זה, ובו יירשמו פרטים אלה: (1) השם ושם המשפחה של בעל התעודה; (2) המקצוע; (3) הדרגה או הסוג של המקצוע; (4) תאריך מתן התעודה ומספרה; (5) כל פרט אחר שנקבע בתקנות. 61. בוטל פרק שלישי 1: מדור התשלומים 61א. הגדרות בפרק זה - "ההסכם", "האזור", "שטחי עזה ויריחו" ו"היטל השוואה" - כמשמעותם בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994. "עובד" - עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור ושטחי עזה ויריחו, ואינו רשום במרשם האוכלוסין; "תנאי העבודה" - תנאי העבודה החלים על עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי וצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לרבות הסדר קיבוצי או חוזה עבודה; "תשלום סוציאלי" - תשלום לביטוח סוציאלי, לצבירת זכויות סוציאליות או למימון הטבות אחרות לעובדים, למעט דמי ביטוח; "גמול עבודה" - שכר עבודה, דמי ביטוח, תשלום סוציאלי וכל תשלום אחר שמשלם מעביד בקשר לעבודתו של עובד בהתאם לתנאי העבודה; "דמי ביטוח" ו"המוסד לביטוח לאומי" - כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, ובתקנות לפיו; "מדור התשלומים" - מדור שהקימה מינהלת השירות ושעליו הוטל לבצע את הוראותיו של פרק זה; מדור התשלומים יכול שיהיה מרכזי או בלשכות שירות התעסוקה; "מרשם האוכלוסין" - כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965. 61ב. תשלום גמול עבודה באמצעות מדור התשלומים (א) מעביד ישלם לעובדיו את גמול העבודה באמצעות מדור התשלומים או בחלקו באמצעות מדור התשלומים ובחלקו במישרין, הכל כפי שיורה מדור התשלומים לפי כללים שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות; תקנות כאמור יכול שיהיו לכלל המעבידים, לסוגים מהם או למעביד פלוני. (ב) על אף האמור בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי מעביד או מדור התשלומים, לפי הענין, לשלם את גמול העבודה, כאמור בסעיף קטן (א), לעובד, על פי הודעת העובד בכתב, באמצעות בנק באזור, או, בשטחי עזה ויריחו. (ג) מדור התשלומים רשאי להורות מדי פעם, למעביד מהם רכיבי גמול העבודה שעליו לשלם לעובדיו או בעדם, שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה. (ד) על גביית גמול העבודה בידי מדור התשלומים יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס וניתן גם לגבותו בדרך של תובענה אזרחית. (ה) לא שולם גמול העבודה או מקצתו למדור התשלומים במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשינויים המחוייבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר העבודה והרווחה הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולמנהל הכללי של שירות התעסוקה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק. (ו) מעביד ששילם את גמול עבודתו של עובד, או את חלקו, למדור התשלומים, יצא ידי חובתו לגבי הסכום ששילם כאמור כלפי העובד וכלפי כל אדם אחר שלו מיועד מקצתו של גמול העבודה בהתאם לתנאי העבודה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות של העובד או של אדם אחר כאמור כלפי המעביד, הנובעת מאיחור בתשלום גמול העבודה בידי המעביד. 61ג. תשלום שכר העבודה לעובד והעברת ניכויים (א) שולם שכר עבודה או מקצתו באמצעות מדור התשלומים כאמור בסעיף 61ב(א), יעביר מדור התשלומים לעובד את סכום שכר העבודה שגבה, בניכוי דמי ביטוח וכל סכום שחובה או שניתן לנכותו לפי כל דין או לפי תנאי העבודה או שהעובד הסכים לניכויו בכתב; כן יעביר מדור התשלומים לעובד, בניכוי כאמור, את הסכומים המגיעים לו בשל הזכויות הסוציאליות מכוח התשלומים הסוציאליים שגבה מדור התשלומים, למעט אלה הנובעות מתשלום סוציאלי שהועבר לגוף אחר על פי הוראות פרק זה. (ב) לא העביר שירות התעסוקה לעובד סכום שכר עבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) עד היום השמיני שלאחר היום שבו גבה את הסכום האמור מהמעביד (בסעיף קטן זה - היום הקובע), ישלם שירות התעסוקה לעובד הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961, על הסכום האמור לגבי התקופה שתחילתה ביום הקובע ועד יום התשלום בפועל. (ג) מיועד סכום שגבה מדור התשלומים או שניכה משכר העובד, למעט תשלום סוציאלי, לגוף בישראל על פי כל דין או על פי תנאי העבודה - יעבירו מדור התשלומים לאותו גוף; כן רשאי מדור התשלומים, באישור שר העבודה והרווחה, להעביר מקצתם של התשלומים הסוציאליים לגוף בישראל למטרת מימון מתן הטבות לעובדים בהתאם לתנאי העבודה; בסעיף קטן זה, "גוף בישראל" - לרבות המינהל האזרחי שהוקם בידי מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון. (ד) גבה או ניכה מדור התשלומים דמי ביטוח, יעבירם למוסד לביטוח לאומי. (ה) מדור התשלומים רשאי להעביר לרשות הפלסטינית או לגוף שהיא הסמיכה לכך תשלומים סוציאליים או סכומים אחרים שגבה או שניכה משכר העובד, אם נקבע כך בהסכם ובתנאים שנקבעו לפיו; (ו) מדור התשלומים רשאי לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) סכום לכיסוי הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר. 61ד. דינים וחשבונות וקביעת תנאים והסדרים (א) מעביד ימסור למסור התשלומים, על גבי טפסים שייקבעו בתקנות, דוחות חודשיים בדבר כל עובד שהעסיק, מקום עבודתו, סוגה והיקפה, וגמול העבודה המגיע לעובד ובעדו וששולם לו ובעדו, לרבות פירוט רכיביו ודרך חישובם בהתאם לתנאי העבודה; תקנות כאמור יכול שיחולו על כלל המעבידים או על סוגים מהם או על מעביד פלוני, וניתן לקבוע בהן פרטים נוספים שייכללו בדוחות, וכן חובת המצאת מסמכים הנוגעים לענין. (ב) מינהלת השירות רשאית להתנות תנאים לשליחה לעבודה של עובדים למעביד, שמטרתם להבטיח תשלום גמול העבודה והיטל השוואה וכן הסדר תקין של עבודתם של העובדים בישראל, ובכלל זה להתנות שליחה לעבודה כאמור במילוי החובות המוטלות על המעביד לפי פרק זה או המוטלות על העובדים על-פי כל דין או ההסכם. (ג) מינהלת השירות רשאית לקבוע סדרי רישום מיוחדים לעובדים או לדורשי עבודה שאינם רשומים במרשם האוכלוסין. 61ה. סייגים (א) הוראות פרק זה כוחן יפה על אף כל הוראה אחרת שבדין או בתנאי עבודה. (ב) האמור בפרק זה אינו בא להטיל על שירות התעסוקה ומדור התשלומים חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול עבודה שלא נגבה על ידי מדור התשלומים מהמעביד, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור למדור התשלומים הודעה על הגשת תביעתו בדרך שתיקבע בתקנות. 61ו. הרחבה שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי הוראות פרק זה יחולו גם לגבי עובדים שלא כהגדרתם בסעיף 61א, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, בשינויים שיפורטו בצו. פרק רביעי: לשכות פרטיות 62. הגדרות בפרק זה - "לשכה פרטית" - כל העובד בתיווך עבודה, אם תמורת תשלום או תועלת חמרית אחרת או בלי תמורה, להוציא שירות התעסוקה ועתונים או פרסומים אחרים שתיווך עבודה אינו מטרתם העיקרית. 63. רשיון (א) לא ינהל ולא יקיים אדם לשכה פרטית אלא אם קיבל רשיון לכך מאת שר העבודה והרווחה. (ב) רשיון לפי סעיף זה יהיה לתקופה של שנה. (ג) החליט השר שלא לחדש רשיון, יודיע על כך לבעל הרשיון לא יאוחר מ-30 ימים מיום פקיעת הרשיון; לא הודיע כאמור, יתחדש הרשיון לתקופה נוספת של שנה בכל פעם. 64. תנאי רשיון (א) שר העבודה והרווחה רשאי להתנות מתן רשיון לפי סעיף 63, בקיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים, לשם מתן שירות תקין בידי מבקש הרשיון. (ב) השר רשאי שלא ליתן רשיון לפי סעיף 63, אם בחמש השנים שקדמו לבקשת הרשיון הורשע מבקש הרשיון או ממלא תפקיד בכיר בו בעבירה שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון. (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל או לסוגים של לשכות פרטיות, ובלבד שלא יקבע תנאים הנדרשים לפי כל דין אחר. 64א. תחולת הוראות (א) הוראות סעיפים 42 ו-44 יחולו לגבי שליחה לעבודה בידי לשכה פרטית. (ב) לשכה פרטית לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותיה. 65. תיווך בין-ארצי לא תעסוק לשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ, אלא אם התיר השר במפורש לעשות זאת, ובתנאים שקבע בהיתר. 66. איסור קבלת תשלום לשכה פרטית לא תדרוש, לא תגבה ולא תקבל תשלום כלשהו, במישרין או בעקיפין בישראל או בחוץ לארץ, ממבקש עבודה או מאדם אחר הפועל בענינו של מבקש העבודה בישראל או בחוץ לארץ בתיווך עבודה. 67. פיקוח על לשכות פרטיות לשכה פרטית נתונה לפיקוח שר העבודה והרווחה. 68. ביטול רשיון והיתר והגבלתם הפר בעל רשיון הוראה מהוראות פרק זה או תנאי מהתנאים של רשיון או היתר, או לא קיים הוראה מהוראות חוק עובדים זרים, רשאי שר העבודה והרווחה, לאחר שנתן לבעל הרשיון או ההיתר הזדמנות להשמיע טענותיו, להגביל או לבטל את הרשיון או ההיתר. 69. אצילת סמכויות וערר (א) רשאי שר העבודה והרווחה לאצול לאחר מסמכויותיו לפי פרק זה. (ב) אצל השר את סמכותו לתת רשיון או היתר, להגבילו או לבטלו, רשאי אדם הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב רשיון או היתר, על ידי הגבלתם או ביטולם, לערור לפני השר; החלטת השר היא סופית. 69א. תיווך שלא כדין (א) בעל כלי רכב או שוכרו, שהסיע בו לעבודה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שלושה עובדים לפחות שיש להם זיקת חובה ללשכת שירות התעסוקה אך לא נשלחו מטעמה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא מנהל או מקיים לשכה פרטית. (ב) המזמין הסעה בכלי רכב למטרה כאמור בסעיף קטן (א) ובנסיבות כאמור בו, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא מנהל או מקיים לשכה פרטית, ולא תחול הוראת סעיף קטן (א) על בעל כלי הרכב או שוכרו. (ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על הסעה בשירות אוטובוסים או מוניות ציבורי או על הסעת עובדים בידי מעבידם או בידי אדם מטעמו. (ד) מי שקיבל תשלום בעד סידור זולתו בעבודה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא מנהל או מקיים לשכה פרטית. פרק חמישי: כספים 70. הצעת תקציב מינהלת השירות תכין, לתאריך שנקבע על ידי שר העבודה והרווחה, הצעת תקציב הוצאות שנתי לשירות, ותגיש אותה למועצת השירות, והיא תעבירה בצירוף הערותיה והמלצותיה לשר העבודה והרווחה. 71. אישור התקציב שר העבודה והרווחה יביא את תקציב ההוצאות כפי שהוצע או בשינויים, לאישור הכנסת, חמשניתן האישור ייחתם התקציב בידי שר העבודה והרווחה ובידי מנהל השירות ויפורסם בדרך שיורה שר העבודה והרווחה. 72. תקציב השירות מאוצר המדינה הוצאות שירות התעסוקה לפי התקציב שאושר יכוסו מאוצר המדינה, ולא ידרוש השירות תשלום מהנזקקים לו. פרק ששי: ביצוע וענשים 73. פיקוח על קיום חובת הזיקה ללשכת שירות התעסוקה עובד המדינה או עובד השירות, שהוסמכו לכך בכתב על ידי שר העבודה והרווחה, רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שמועבדים סו, או שיש להם יסוד להניח שמועבדים בו עובדים שסעיף 32 חל עליהם. 74. רשות כניסה ללשכה פרטית עובד המדינה שהשר הסמיכו לכך בכתב, רשאי, לשם פיקוח לפי סעיף 67, להיכנס בכל עת סבירה לכל לשכה פרטית. 75. סמכויות עזר בשעת הכניסה המוסמך לפי הסעיפים 73 או 74 רשאי - (1) לחקור, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כל אדם הנמצא באותו מקום בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; (2) לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו; (3) לבדוק כל פנקס, מסמך, אישור או תעודה אחרת, שניהולם או קיומים על ידי מעביד הוא חובה על פי חוק זה, או על פי כל חיקוק אחר שביצועו בידי שר העבודה והרווחה, ולהעתיק מהם; ובלשכה פרטית - לבדוק לשם פיקוח לפי סעיף 67 כל פנקס, מסמך או תעודה הנוגעים לעסקי הלשכה ולפעולותיה ולהעתיק מהם. 76. שמירת סוד דבר שהגיע לידיעת עובד השירות לרגל השימוש בסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 73 עד 75, לא יגלנו לאיש זולת עובדי המדינה או השירות בקשר לתפקידיהם. 77. עבירות בקשר לפרק השני מעביד או מי שזקוק לעובד שעבר על הוראה מהוראות הפרק השני, למעט סעיפים 32 ו-42א, דינו קנס שלושה אלפים שבע מאות וחמישים לירות בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; היתה העבירה בשל קבלת אדם לעבודה או אי- קבלתו, דינו - קנס ששת אלפים לירות בשל כל אדם כאמור וקנס נוסף מאתים וחמישים לירות לכל יום שבו העביד עובד תוך הפרת הוראה כאמור. 77א. פרסום מפלה - עונשין הזקוק לעובד שעבר על הוראות סעיף 42א, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 78. בוטל 78א. עבירות לפי פרק שלישי 1 (א) מי שמסר מידע כוזב לענין פרק שלישי 1 או שהעלים עובדות שיש להן חשיבות לענין הפרק האמור, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה. (ב) מעביד שלא קיים חובה המוטלת עליו לפי סעיף 61ב או 61ד, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה, וקנס נוסף כקבוע בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל עובד ולכל שבוע שבו נעברה העבירה. 79. עבירות בקשר ללשכה פרטית המנהל או המקיים לשכה פרטית בניגוד לסעיפים 63 או 64, או מי שעבר על איסור על פי סעיף 65, וכן מי שאחראי למעשה לפעולות לשכות כאמור, דינו- מאסר ששה חדשים או קנס חמש מאות לירות על כל עובד שלגביו נעברה העבירה. 80. עבירות שונות (א) מי שעבר אחת העבירות האלה: (1) הפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 73, 74 או 75; (2) עבר על צו בקשר ללשכה פרטית, או לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו על ידי השר לפעולות לשכה פרטית לפי הסעיפים 64 או 66 דינו - קנס מאתיים וחמישים לירות. (ב) לשכה פרטית שדרשה, שגבתה או שקיבלה תשלום כלשהו בניגוד להוראות סעיף 66, דינה - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 81. צו הפסקת עבודה במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי סעיף 77 או 78 רשאי בית המשפט, בין בצו ביניים ובין בפסק הדין הסופי, לצוות שתופסק עבודתו של האדם שבקשר להעבדתו או לעבודתו הוגשה התביעה. 82. אחריותם של חברי מינהלה ושל מנהלים חברה, אגודה שיתופית, או כל חבר בני-אדם אחר שעברו אחת העבירות המפורטות בסעיפים 77 או 78, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני-אדם, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; (2) שנקט בכל האמצעים הנאותים למניעת העבירה. 82א. סמכות בין הדין לעבודה בכפוף לסעיף 43 תהא לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות חוק זה. 83. פירוק הלשכות הקודמות לשכות העבודה הכלליות המפורטות בתוספת השלישית (להלן - הלשכות הקודמות), והתאגידים המחזיקים בנכסים כל שהם לטובתן או לצרכיהן, מפורקים בזה. 84. העברת נכסי הלשכות הקודמות וחובותיהן (א) הנכסים, החובות וההתחייבויות, של הלשכות הקודמות, וכן של התאגידים האמורים בסעיף 83 ושל נאמנים אחרים של לשכות קודמות, במידה שאותם נכסים, חובות והתחייבויות נוגעים ללשכות אלה - מועברים בזה לשירות. (ב) כל המועבר לשירות על פי סעיף קטן (א) והוא מן הנכסים שהבעלות עליהם או הזכויות בהם טעונות רישום על פי כל דין, יירשם על שם השירות ללא תשלום מס או אגרה. לענין סעיף זה - "נכס" - כולל מקרקעים ומטלטלים וכן זכויות וטובות-הנאה מכל סוג שהוא; "נכס של לשכה קודמת" - כולל את הנכסים שהם למעשה של לשכה קודמת אף שאינם רשומים בשמה. 85. עובדי הלשכות הקודמות על אף האמור בסעיםים 18 ו-84, מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה עובד לשכה קודמת, זכאי להתקבל לעבודה בשירות התעסוקה; זכויותיו הנובעות מותק עבודה בלשכה קודמת ייקבעו בהתאם להסכם שבין שירות התעסוקה ובין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים בלשכות העבודה ושאושר על ידי שר העבודה והרווחה. 86. תקנון ביניים שר העבודה והרווחה יקבע, לאחר התייעצות במינהלת השירות, תקנון ביניים לתקופה שבין תחילתו של חוק זה ובין אישור תקנון השירות לסעיף 21, ורשאי הוא לקבוע כתקנון ביניים את חוקת הלשכות הקיימות, כולה או חלקה ובשינויים הנובעים מהחוק; דין תקנון הביניים כדין תקנון השירות. 87. תחולה על המדינה חוק זה, בשינויים שנקבעו בתקנות, חל על המדינה כמעביד. 88. ביטולים בטלים - (א) סעיף 89(10) לפקודת העיריות, 1934; (ב) סעיף 25(א)(4) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. 89. ביצוע ותקנות שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. 90. חובת התייעצות שר העבודה והרווחה לא יתקין תקנות על פי הסעיפים 36(ב), 36(ד) ו-52, אלא אחרי התייעצות עם הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, עם ארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, ועם מועצת השירות. 91. אצילת סמכות השר רשאי לאצול מהסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 18, 26, ו-45; הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות. 92. תחילה (א) תחילתו של חוק זה היא ביום כ"ב באדר ב´ התשי"ט (1 באפריל 1959), אולם תחילתו של סעיף 1 היא ביום פרסום החוק ברשומות. (ב) על אף כל דין אחר רשאי שר העבודה והרווחה, במנותו את מועצת השירות ומינהלתו לפני תחילת החוק, להסמיכן לעשות כל פעולה שהוא חושב לדרושה להפעלת החוק ביום תחילתו. תוספת שניה (סעיף 36) 1. כל עבודה בענף הבניה, לרבות עבודות הריסה ושינוי בנינים, עבודות קרקע בקשר לבניה ועבודות בקשר להתקנת מאור ואספקת מים לבנינים. 2. כל עבודה בענף הבניה ההנדסית, לרבות סלילת דרכים, תיקונם והחזקתם. 3. כל עבודה בתעשיה ובמלאכה בקשר לייצורם של מצרכים, השמדתם, שינוים, ניקוים או התאמתם למכירה. 4. כל עבודה בקשר לייצור זרם חשמלי והעברתו ממקום למקום ובקשר לאספקת מים ודלק והעברתם ממקום למקום. 5. כל עבודה בקשר לכריית חמרים ומחצבים ולעיבודם, לרבות עבודה במחצבות. 6. כל עבודה בענף התחבורה והתעבורה, לרבות טעינה, פריקה וסבלות. 7. כל עבודה בחקלאות, בגננות, בדיג מרחקים ובייעור. 8. שמירה. 9. עבודת נקיון ושירות בבתי אוכל, בתי מלון ומקומות שעשועים במובן פקודת השעשועים הציבוריים, 1935. 10. פקידות כללית, מזכירות, הנהלת חשבונות, כתבנות ושירות בתעשיה, במסחר ובשירותים. 11. עבודת מכירה או שירות כללי בבתי מסחר. 12. כל עבודת כפיים שהיא בענפי עבודה ושירותים, להוציא משק בית. |
||
|
|
||
|
השימוש באתרי משרד עורכי הדין אפלפלד זר פישר, לרבות באתרים פטנטים, אתר Universal IP או כל אתר אחר השייך למשרד משמעו הסכמה לתנאי השימוש באתרים, שהחשובים שבהם הינם כי כל האמור באתרים אלה אינו מהווה תחליף לייעוץ או לייצוג משפטי, וכי המשרד לא יהיה אחראי לכל נזק שיגרם כתוצאה משימוש באתרים. לקריאת תנאי השימוש במלואם... |