כמו שהתחייבתי ברשימתי הקודמת, אדון היום בסוגיה בה אנו נתקלים יומיום.

רבים מהרעיונות שעוברים דרך המערכת של חברת "עוד רעיון" הינם רעיונות שכבר חשבו עליהם ועל דומיהם ואף רשמו עליהם פטנטים בארץ ובעולם, אולם, רק כ – 2% מהפטנטים הרשומים יוצאים באמת אל הפועל.

ראשית, בשל חסרון כיס ושנית, בשל העובדה שלממציאיהם מספיקה התהילה הנובעת מעצם היותם בעלי פטנט רשום ותו לא.

עובדה מצערת זו "חוסמת" את דרכם של מוצרים רבים אל השוק.
בל נשכח שפעמים רבות קיימות חברות הקונות או רושמות פטנטים, אך אינן מייצרות אותו, ולו בשל העובדה שמטרתן היחידה היא למנוע תחרות, ועל ידי "קבורה" של הרעיון תוך כדי החזקת הפטנט, הרי שהם מונעים מאחרים לחקותו.

רבים מהרעיונות אינם פטנטביליים או שאינם חדשים, ובכל זאת, אנו יודעים להתמודד עם תופעה זו.

ישנם מספר מישורים שבהם ניתן לפעול בכל זאת :

1. licensing – רשיון
2. זכויות יוצרים
3. שיפור לפטנט ותשלום תמלוגים (או ללא תשלום תמלוגים)
4. קמיקזה
5. licensing – רשיון

המקרה הקלאסי הינו מקרה שבו לפריט נרשם כפטנט במדינה זרה, ואילו אתה, כיזם, מעוניין לעורר ענין בפריט בארצנו או בארצות בהם הפטנט אינו רשום. לשם כך, עליך למצוא את בעל הזכויות על הפטנט, ולסכם עמו קבלת רשיון שיווק ו/או ייצור במדינת היעד, או לרשום, לאחר אישור בעל הפטנט, פטנט במדינת היעד. בכך, הינך הופך ל – licensee ובעצם רשאי, תמורת תמלוגים, לשווק/לייצר את הפריט. כמדיניות, רצוי במקרים אלו להגיע להסכם עקרוני עם בעל הרעיון, ולאחר מכן למצוא חברה מתענינת ולסכם עמה חוזה קניה, ובכך להיות זה שעורר את הצורך בשוק, ללא כניסה לתחום של יבוא ושיווק בארץ היעד.

בעולם קיימים מוסדות רבים המתעסקים בכך ואיגודים, כדוגמת ה – IILP (שחברת "עוד רעיון" היא היחידה בארץ החברה בהם), שבהם בעלי licensence מחפשים שוקי יעד, ובעלי חזון יזמי מחפשים רעיונות חדשים לייבא לארצות יעד חדשות.

2. זכויות יוצרים

בהנחה שברשותך רעיון שאין בו כל חידוש, אך הוא עדיין לא נעשה – משחק, קונספט שיווקי ועוד (למרות שגם בנושאים אלו ניתן לרשום פטנט בתנאים מסוימים), הרי שרישום זכויות יוצרים דרך חברת "עוד רעיון"(בחינם) או דרך חברות כ"מירז" (המתמחה גם במתן יעוץ בתחום), יכול להוות את השלב הראשוני בהגנה על זכויות הקניין.

מכאן, כדאי בעצם לעצב לרעיון קונספט גרפי, לוגו, סלוגן ואם אפשר גם מוצר כמעט סופי ולרשום על הפריט מדגם – לשמירה על עיצובו.

במקרה זה, להסכם הסודיות חשיבות רבה אף יותר, והמלצתנו היא לא להציג שום רעיון ללא הסכם כזה.

בבואכם להציג לחברה בקשה כזו, בדרך כלל תורם גבה. תשובתכם לנושא היא הכנת מסמך סודיות, הכולל את העובדה שהפריט רשום בחברה כ"מירז" ו/או "עוד רעיון", וכן שבמידה והפריט קיים במאגר המו"פ של החברה, על החברה להציג מסמך רשמי קודם (פרלימנרי) המתייחס לפריט , ובכך לצאת מה – deadlock של הסכם סודיות.

3. שיפור לפטנט ותשלום תמלוגים

האופציה הנוספת היא בדיקה מדוקדקת בעזרת עורך פטנטים לגבי אופציות שאינן קיימות או מכוסות ברישום הפטנט הקיים, ע"י עקיפת ושיפור פטנטים אלו ניתן לקבל פטנט רשום.

לפעמים, בהסתמכם על פטנט קיים, שווה לשלם תמלוגים מסויימים לבעליו, בבחינת דמי לא ייחרץ ובכך להשתמש באפליקציה של הפטנט הקיים ליצור מוצר חדש בלי להסתכן בתביעה.

זיכרו שכמו שאתם עקפתם פטנט קיים והשקעתם מאמץ ברישום פטנט חדש, מחר עלול לבוא אחר שיוריד את כל מאמציכם לטמיון, ע"י עקיפת הפטנט שלכם. לכן, דאגו לרישום פטנט רחב ככל האפשר.

4. קמיקזה

כאשר מדובר ברעיון לא פטנטבילי ובעל אורך חיים קצר, יש לנקוט בשיטת הקמיקזה. לבנות בשקט, באין רואה, את התשתית ליצור המוצר, למצוא חברה קונה או יצרנית ,או שותף אסטרטגי לבנות אסטרטגיה להפצה רחבת היקף ושימוש בכלי שיווק אגרסיביים במאסות גדולות לשיווק פריט זה . כך, נלקח בחשבון הסיכון שההצלחה תביא אחריה חיקויים רבים, אולם אלמנט ההפתעה וחוזק המוצר ידאגו לכך שהרווחים הראשונים יהוו פיצוי הולם להשקעה.

ברשימתי הבאה אכתוב על הדרכים המעשיות לשיווק רעיון לחברות.